שלום, פיסטוק

// דצמבר 4th, 2013 // בלוגינג, מודעות חברתית

שוב עצוב לי, לנו. פיסטוק שהופיע בסערה בחיינו אי שם ב 1976 (אני יליד 73) שבה את ליבו של כמעט כל ילד באופן מיידי בסדרה ״רגע עם דודלי״. אז בעידן התמימות בו האפקטים המיוחדים בתוכנית היו ההזזה של הידיים והראש של חביתוש בו זמנית התעצבה דמותו התרבותית של הדור שלי. יש פרקים שנחרטים בתודעה שלך ואחד מהם היה ״איפה המפתח״ בו פיסטוק לוקח את המפתח של חביתוש ללא רשות בכדי למתוח את העכבר החדש שלו. שם נטבע בקרבנו משפט הקאלט הראשון, ״לא לוקחים מפתח של חביתוש בלי רשות של רגע ודודלי״. הייתי בן חמש וקצת.

לפיסטוק הלך קלף משוגע. הוא הוחתם על חוזה של מליוני אגורות לסדרת הספין אוף הישראלית הראשונה ״בבית של פיסטוק״. פיסטוק הקסים את כולנו כי הוא היה מראה לתמימות שכל ילד חווה ולאינסינקטים הקיומיים שכולנו חווים גם כאשר אנחנו מתבגרים (חום ואהבה, הרצון להתנסות, וכו׳). התמימות שבו, יחד עם המשחק המבריק, הפכו את פיסטוק לדמות האהובה על כולנו מכל דמויות הטלוויזיה החינוכית.

(יש לציין שבשתי הסדרות הודגש החינוך לערכים ולידע. ועדיין הן הצליחו להיות מהנות ומעניינות).

יובל המבולבל של שנות השבעים עורר בנו אמפטיה מיידית. כזו שנמשכת ותימשך על כנפי הנוסטלגיה עוד שנים רבות למרות לכתו ללא עת של ספי ריבלין. לפני מספר חודשים קנינו לילדינו את מארזי התוכניות של ״רגע עם דודלי״ ושל ״בבית של פיסטוק״. הקסם עודנו קיים.

אז היכן שאתה נמצא עכשיו פיסטוק שלוחה לך תודתי על שנות ילדות של קסם וצחוק, תמימות ואושר פשוט.

שלום, פיסטוק.

יוסף (ספי) ריבלין (7 בנובמבר 1947 – 3 בדצמבר 2013)

יוסף (ספי) ריבלין (7 בנובמבר 1947 – 3 בדצמבר 2013)

Leave a Reply