לחוות מחדש

// יולי 19th, 2014 // בלוגינג, רכיבה

במשך 10 דקות שלימות הרגשתי שהוא חזר. האופיר ההוא. היה בהן משהו שונה… אחר. פתאום הכל התחבר. מה שלא עבד קודם היה כלא היה. עכשיו היו אלו רק סיבובי הרגליים והרוח הקרירה משהו שהיכתה בפנים. היתה הרגשה של שלימות. כזו שפתאום מציפה אותך כשאתה ׳טוחן׳ את השטח. כשאתה רוכב במהירות קרובה ל 30 קמ״ש וחושב ששום דבר לא יכול לך. 10 דקות של תקווה שיש סיכוי שחדוות החיים שחוויתי בעבר על האופניים תחזור במהירה.

ואז זה נגמר עם תזכורת קטנה שלאט לי. שאסור עדין להשתולל. אבל החיוך המטופש היה שם וההרגשה, כן ההרגשה.

Leave a Reply