שמן על אופניים

לא רכיב

// פברואר 5th, 2010 // בלוגינג, רכיבה

25 ק"מ לפני בארי התחיל לרדת מבול. אם עד לנקודה הזו היתה בנו איזשהי תקווה שהעננים השחורים שראינו בדרך יעקפו את המקום ונוכל לרכב אזי התקווה הזו החלה למוש מליבנו.

חניון מפוצץ קידם את פנינו.

לא היינו צריכים יותר מ'רכיב אם תעקפו את…' כדי לרוץ לאוטו ולהוריד ציוד. כמו ילדים קטנים שמחכים לממתקים שלהם ככה גם אנחנו היינו היום בבארי. כנגד כל הסימנים ('ירד גשם אבל…') נסענו בתקווה שיהיה בסדר.

ארבעה קילומטר על הכביש עד לבארי הישנה עוד היה איכשהו בסדר. ירדנו לשטח, עוד הספקנו לעלות עליונת נחמדה של סלעים ואז מטר גשם סוחף החל לרדת. אחרי שיצאנו מהמסתור, כשנספק הגשם, ניסינו לחזור לסינגל. זה היה פשוט בלתי אפשרי. פשוט נורא חבל.

את הזמן שלנו בילנו בלנקות את האופניים שחזרנו לחניון, בשתיית משהו חם במזנון ובמחשבות על ימים חמים יותר. אין ספק ששבט האופניים הוא שבט של שרוטים ולראייה כמות האנשים שהיתה בבארי היום ושלמרות כל האזהרות ניסו כמונו, מי יותר ומי פחות, לקבל את המנה שלהם.

במזנון כשהמתנתי לקפה אמרה לי המוכרת שהיא נהנית לראות את כל הרוכבים באים לרכב ושהנשים שלנו צריכות להיות מרוצות שיש לנו תחביב חיובי כזה. לא היתה יכולה לנסח את זה טוב יותר…