להתראות לך אנדורו (או, לקנות אופניים חלק מי יודע כמה)

// מרץ 8th, 2010 // בלוגינג, רכיבה

את האנדורו מכרתי לפני עשרה ימים. יום לפני נסיעת עבודה ארוכה לארה"ב. אבל זה לא הסיפור. אם מסתכלים אחורה על דרכי בעולם האופניים אז די הרבה עבר עלי בחצי שנה. Trek 4300, Gary Fisher Hoo Koo E Koo, Gary Fisher Big Sur, Specialized Enduro Comp ולבסוף Gary Fisher Rosco 2.

אני לא מחפש אשמים. ואין ספק שיש אשמה שנחה גם על כתפי במסע הזה למציאת אופניים מתאימים תחת הגבלת המשקל שלי. זה לא שאנשים אחרים לא עברו דרך דומה אבל לי אישית זה נראה כמו דרך חתחתים מודרנית.

אז איפה צריך להתחיל אדם במשקל של 156 ק"ג? שאלה מצויינת. יש שיגידו שעם אופניים הכי פשוטים שיכולים לשאת את המשקל. ויהיו כאלה שיגידו שעם אופניים שיפנקו יותר את הרוכב המתחיל, למרות המשקל שלו. אלו הן שתי אסקולות שפגשתי לא רק ביחס לרוכב שמן/גדול. ההתלבטות לגבי אופני הכניסה שאדם כזה או אחר צריך לקנות הוא ויכוח ארוך ימים. הוויכוח הזה מעסיק רבים וטובים ממני. נקודה מעניינת במשוואה היא העובדה שישנם מקרים בהם רוכבים מתחילים ינטשו את הספורט רק בגלל שרכשו אופני כניסה ברמה נמוכה ולא אופניים שהיו מקלים עליהם את הכניסה לתחום (ונכון, עולים הרבה יותר). המגמה בעולם בשנים האחרונות היא להשתמש ברמת חלקים שאני לא יכול להתאפק ואקרא לה בשמה האמיתי – זבל  – באופני כניסה. וכל שנה שעוברת החלקים פשוטים יותר ויותר וזולים יותר ויותר אך מחיר אופני הכניסה אינו משתנה.

נכון שתמיד עדיף לנסות בקטן ואחרכך להשתולל. אבל גם צריך לקחת בחשבון שכל השקעה באופני כניסה דינה ברוב המקרים להישחק עד דק. קרי, אל תצפה שתמכור את האופניים ביד שנייה ותקבל איזושהי תמורה הגיונית עבור האופניים הללו.

סגנון רכיבה גם הוא פרמטר חשוב ביותר. אין דינם של אופני All Mountain כדינם של אופני XC. אבל, בשביל להבין מהו הסגנון המתאים צריך נסיון. יש כאן מעין מעגל קסמים. או בלשון אחרים – מילכוד 22.

אבל אם הגיאומטריה של האופניים לא תתאים… לא יעזור שום דבר.

אני רוצה לרכב כמה שיותר מהר כמה שיותר רחוק. נקודה. בסגנון שהוא יותרTrail /XC אין מקום לאופני All Mountain. מצטער לאכזב כמה אנשים אבל האנדורו הם בהחלט לא אופני רכיבה ליום יום הרגיל. לא יודע איזה spin החברה מ – Specialized עשו, אבל עם כל הכבוד, זה ממש לא. אם כבר אזי הסטאמפי (Stumpjumper) מתאימים הרבה יותר.

כך, לאחר דרך ארוכה, מצאתי את עצמי שוב עם גארי. האיש והאגדה. מי שרכב על ה – Rosco יבין מיד. ומי שלא – עד שלא תרכבו לא תבינו. אין מה לעשות בנידון. טס ב – 30 קמ"ש במישור והחיים יפים. רק אל תגידו לי ששמנים לא יכולים לטוס על אופניים.

One Response to “להתראות לך אנדורו (או, לקנות אופניים חלק מי יודע כמה)”

  1. שמנים דווקא יכולים לטוס. כל מה שצריך זה להתקבל ל-Cast של Heroes :)

Leave a Reply