שמן על אופניים

דו ספרתי

// נובמבר 17th, 2010 // בית, בלוגינג, דיאטה, משפחה, רכיבה

אז יום אחד אתה קם בבוקר ומגלה שהמשקל שלך הפך מתלת-ספרתי לדו-ספרתי. בשבילי אין זה דבר של מה בכך. אני חושב שלא נפגשתי עם המשקל הזה מאז שהשתחררתי מהצבא. והרי עברו מספר שנים מאז (הס מלהזכיר). אי אפשר להעביר במילים את התחושות שהיכו בי כשעמדתי על המשקל. הורדתי כבר יותר מ 57 ק"ג. עברתי ציוני דרך כאלה ואחרים אבל זה אחד מיוחד. חזרתי להיות אחד ששייך לנורמה. אין עלי יותר תג כזה או אחר. עשיתי שינוי של 180 מעלות לפני שיהיה מאוחר מדי. שיניתי לחלוטין את אורחות חיי. וכן, אני מרגיש שאני מצליח, שאני בשליטה, שטוב לי עם איפה שאני נמצא. שטוב לי עם עצמי.

הסתכלתי היום בתמונות שלא ראיתי כבר הרבה זמן. אשתי ואני כשהיינו עוד חברים, הטיול שלנו לארה"ב, החתונה, לפני הילד הראשון, לידה, וככה הלאה. יש תמונות שהיה קשה לי לראות. מחשבה אחת עלתה בראשי שוב ושוב, איך הרשיתי לעצמי להזניח את עצמי? כל מה שאני צריך לעשות זה לפתוח מדי פעם לפעם את האלבום ולהזכיר לעצמי. ולא שהזכרון, העלבונות, הקשיים, או הרגשת העליבות לא צרובים כבר בנשמה כתזכורת. אלה פשוט כי צריך. צריך לדעת מאיפה באת ולאן אתה הולך ובעיקר למה.

לקח לי זמן להבין שאם אני לא אעשה בשביל עצמי אף אחד לא יעשה בשבילי. המשפחה שלי נותנת לי את הכח אבל אני המנוע. אני אנווט, אני אחליט, אמר פעם מישהו. כמה שזה נכון. אז אני מנווט ואני מחליט. טוב לי עם איפה שאני נמצא. טוב לי עם עצמי. אני שלם.