בלדה לרכבת

// מרץ 1st, 2011 // בלוגינג, רכיבה

היו לי פרפרים בבטן בעת שהתקרבתי לכניסה לקיבוץ עינת. חמש וארבעים בבוקר ואני בדרכי לרכיבת הרכבת המסורתית של יום שלישי. כבר כמה שבועות טובים שלא רכבתי את הרכבת במתכונתה המקורית קרי מקיבוץ עינת. פעם זה גשם שלקח אותנו לפארק הירקון או לחוף בהרצליה ועכשיו אלו הן  נסיעות לחו"ל שהרחיקו אותי מהארץ בשבועיים האחרונים. רכבת עם כל הטוב שהסביבה יכולה להעניק לך. עליות? סינגלים? דרכי ארבע על ארבע רחבות? ירידות אין סופיות? יש לנו הכל, רק תבקש.

לאט לאט מתקבצים להם החברה. את חלקם לא ראיתי הרבה זמן ועם חלקם רכבתי מחוץ למסגרת הרכבת בזמן האחרון. שש ושתיים עשרה דקות ואנחנו בתזוזה. דבוקה של שבעה רוכבים שטסה לה בגובה נמוך בערבות הירקון המזרחי. דבוקה. משהו שאני תמיד הייתי שובר… עכשיו אני חלק ממנו. יש בזה דינמיקה אחרת, קבוצת רוכבים רוכבת כדבוקה במהירות גבוהה.

מאז שאני הולך לתזונאית ספורט אני מרגיש שיפור ניכר באנרגיות שיש לי ברכיבה. אני מגיע טעון בכוחות שלא היו לי פעם. עלייה של 5%? מעלים הילוך ודוחפים חזק יותר. פתאום אתה מוצא את עצמך מטפס במהירויות של 15 קמ"ש ויותר בעליות שפעם בקושי גירדת בהם את ה 8 קמ"ש, נזכר במה שזקני השבט אמרו לך… משקל, משקל, משקל… וקדנס גבוהה… ואימונים… ותזונה.

האדמה קיבלה עוד מנה של גשם מעט לפני שהתחלנו לרכב. והיא מהודקת בדיוק כמו שצריך. ואני שואף מלא ריאותי טבע נקי ופורח ושמח בחלקי. רק אני יודע כמה שזה היה חסר לי שם בארצות הניכר. והפריחה מדהימה… ומזג האוויר פשוט מושלם. והרכיבה פשוט זורמת. קשה להסביר את התחושה. מעין התמזגות מלאה. כאילו אתה פשוט יודע שמקומך שם, מדווש עם אנשים שאתה מרגיש בבית איתם, בחלקת אלוהים הקטנה שלנו. מושלם.

 

לאילן, אורן, חיים, יונה ואמיר, עשיתם לי את היום חברים! תודה!

33.5 ק"מ | 469 מטר של עליות מצטברות | 18.0 קמ"ש בממוצע

Leave a Reply