קללת עוזרת הבית
// דצמבר 23rd, 2009 // בית, בלוגינג, רכיבה
יום רביעי הוא אצלנו יום עוזרת הבית. זה היום בו מתהפכות כל היוצרות ומה שלא יהיה אני חייב לצאת מהבית שהעוזרת מגיעה. שעת השין: 7:00. כן ש-ב-ע בבוקר (ולא זה לא קורא 0-0-7 והמבין יבין).
ההיערכות לא תבייש שום היערכות למסדר צבאי. כל הדברים בחדר העבודה שלי צריכים להיות מורמים מהריצפה, צריך להיות נקי (ואני תמיד חשבתי שזו תפקידה של העוזרת… איזה פתי), במקום…מסודר.
גם ככה זה בעייתי בלשון עדינה (אני חייב להתבטא בזהירות/לברור מילים בגלל שאשתי קוראת את הבלוג) ועכשיו שיום רביעי הוא גם אחד מימי אמצע השבוע בו החלטתי שאני רוכב בהם בבוקר…
אז אתמול התלבטתי איפה לרכב היום. די משעמם הסיבוב בשכונה ורציתי לגוון. גם ככה ה'רגילים' נהיו פדלאות וככל שנהיה קר יותר הם פשוט לא יוצאים החוצה. לא רק שאין על מה להסתכל, העירייה גם מכבה את האור ב – 6 בבוקר איזה רבע שעה לפני שהשמש מועילה בטובה להופיע.
10 דקות נסיעה ואני יכול להיות באצטדיון רמת-גן (פארק הירקון) ומשם לרכב לים ובחזרה (15 ק"מ). חישוב מהיר הראה התנגשות בלתי נמנעת באופק עם העוזרת ויותר חשוב עם האישה. ויתרתי.
אני זז לחמישי. מחר בירקון בקצב שלי, בלי עוזרת על הראש, לא צריך למהר לקחת את הילדה לגן (אשתי האהובה עושה את זה מחר), רק אני והעז!
