מצב ה Ultra Endurance Mountain Biking בארץ

// ינואר 5th, 2012 // 4Epic, בלוגינג, רכיבה

בו לא נשלה את עצמנו. יש סצינה (4 אפיק לדוגמא), יש רצון (והרבה), אבל זה בערך הסיכום הדי עגום למצב. אין שום דבר מאורגן רשמית (איגוד או כל עסק כלכלי אחר), מירוץ או משהו אחר, שהוא מעבר ל 75 ק"מ ומציב אתגר אמיתי (פיזי ובעיקר מנטלי) לחולי רכיבת שטח עם תעודות (לכבישונים יש). אני כותב מתוך כאב. אחרי הצ'ימיצ'ורי חיפשתי לי אתגר חדש. שלושה חודשים התאמנתי לצ'ימי. שלושה חודשים שבהם הרכיבה שלי השתפרה ללא היכר. רציתי למצוא לעצמי אתגר אחר, דומה. כזה שישאיר אותי מפוקס ויתן לי את הדחיפה לצאת החוצה בבוקר חורף קר לרכוב.  כלום, זה מה שמצאתי.

בהשוואה למקומות אחרים בעולם מצבנו קשה. אין כסף מתחרויות אופניים בארץ ולכן כנראה שבעתיד הקרוב נמשיך לסבול מאותה מחלה. Ultra Endurance Mountain Biking  מציב בעיות קשות אחרות כאשר מנסים לארגן משהו מסודר והוא בעיקרו מסתכם בביטוח ובלוגיסטיקה של אירוע מסוג זה. המון, המון כסף. בעיקר שרוכבים רחוק ועוברים תאי שטח שונים ומשונים.

זה זורק אותנו בחזרה לאירועים פיראטיים. כאן יש סיכון אישי אותו "מארגן" האירוע לוקח על עצמו. חס וחלילה אם קורה משהו למישהו באירוע "חברים" שכזה האצבע המאשימה ותביעת הביטוח ככל הנראה תופנה ל"מארגן".

אז מה נשאר לנו חולי המרחק והאתגר רוכבי השטח (כי מספיק לטעום פעם אחת מהטעם המשכר של ההצלחה בכדי להתמכר)? כנראה הרכיבות עם החברה הקרובים ואתגרים שונים ומשונים שניקח על עצמנו בכדי שלא "נשתעמם" חס וחלילה. זהו (וזה הרבה). או לחלופין, השתתפות באירועים בחו"ל למי שידו משגת.

גם עם כל הרצון הטוב שבעולם (ויש רצון), הסיכונים, הן הכלכליים והן האישיים, כנראה שלא ישאירו בזמן הנראה לעין תקוות לשינוי ביחס למצב. חבל.

5 Responses to “מצב ה Ultra Endurance Mountain Biking בארץ”

  1. אסף הגיב:

    אולי תנסה אתגר מסוג חדש, כמו למשל תחרויות ה-XC של האיגוד (או הליגה למקומות עבודה אם יש לך אפשרות). שם רוכבים אומנם רק שעה אבל כדי להיות תחרותיים רוכבים בדופק ממוצע סביב ה-95% ממקסימום. מבטיח לך שלא יהיה לך קל ויאתגר אותך לא פחות, אך בצורה שונה. באותה נשימה אציין כי מצבן של תחרויות ה XC באיגוד, להבדיל מהליגה למקומות עבודה, גם הוא אינו מזהיר ויש מעט מאוד מתחרים, אך לפחות הן מתקיימות.

  2. מנחם הגיב:

    במילה אחת: רן שילון, טוב זה שתי מילים :)

  3. גיל הגיב:

    ממליץ לך למצוא מטרות, גם כאלה קטנות.
    בלי מטרות אנחנו מאבדים כיוון
    אולי תעשה הסבה לכבישון? :)

  4. שמעון הגיב:

    נראה לי שאכן הבעיה היא כספית אבל של הרוכבים. רוכבים אשר הוציאו הרבה מאוד כסף, לפעמים עשרות אלפי שקלים, על אופנים וציוד מרגישים פראיירים כאשר מבקשים מהם דמי השתתפות של כמה מאות שקלים על השתתפות באירוע כזה (לפי חיפוש קצר שעשיתי, דמי ההשתתפות בחו"ל עבור מרוץ של 100 מיל הינם בין 130 דולר ל-200 דולר), ולכן מאורגנים אירועים פיראטים שהתשלום שם אם בכלל נמוך מאוד.
    ישנו מרוץ הר לעמק, שזאת ריצת שטח למרחק של עד 215 ק"מ במתכונת של מרוץ שליחים ובודדים, דמי ההשתתפות הם מ-290 ₪ עד 800 ₪, האם לא נראה לך שאפשר לארגן מרוץ דומה לרוכבי אופנים באותם דמי השתתפות, האפשרות למרוץ שליחים תביא להשתתפות יותר מאסיבית של רוכבים אשר לא כולם יכולים לרכב את כל המרחק וריבוי המשתתפים יביא להפחתה בעלויות לרוכב וכן יאפשר גיוס ספונסרים דבר שיאפשר הפחתה נוספת בדמי הרישום.
    יש לפנות לחברות אשר מתמחות בארגון אירועים כאלו על-מנת להעריך את מחיר הארגון של אירוע כזה ואז לפנות לרוכבים ולבדוק כמה מעוניינים להשתתף וכך לדעת את העלויות לרוכב.
    אפשר גם לנסות לפנות למארגנים של מרוץ מהר לעמק ולבדוק באם אפשר להוסיף קטגוריה של אופנים (המרוץ בעוד כשלושה חודשים).
    ברגע שאירוע אחד יתקיים בהצלחה, יאורגנו גם אירועים נוספים, הנה אתגר חדש עבורך.

  5. Itai הגיב:

    היי אופיר, מתי תחזור לכתוב? אני בטוח שכולם מחכים בכליון עניים להמשך.

    -איתי

Leave a Reply