ילד רע, ילד טוב

// מאי 12th, 2012 // 4Epic, בלוגינג, רכיבה, תזונה

כמעט ארבעה חודשים היו צריכים לעבור בכדי שאנער מעלי סופית את העייפות המנטלית שנחתה עלי לאחר הצ'מיצ'ורי. אבל לא היה זה הצ'ימי לבדו. החורף שהיה קר וגשום, נפילת המתח שעברתי לאחר שמכרתי את החברה שהקמתי והצורך לאזן מחדש את חיי לאור המציאות האחרת בה אני חי היום, זו של עבודה, משפחה ומסגרת הובילו אותי להתפרקות מנטלית בכל הקשור לרכיבה ואוכל.

רק באמצע מרץ התחלתי לחזור לעצמי מבחינת הרכיבה. האביב שימש לי כחבל הצלה. חיפשתי לעשות ברכיבה את מה שאני רוצה ולא שום דבר אחר. רציתי שוב להרגיש את הרוח על הפנים, לראות את מד המהירות משתולל. אין מקום טוב יותר מהחלק המזרחי של הירקון בכדי לעשות כן. שטוח. רק שטוח. לדחוף ולסובב, לסובב ולדחוף. לעוף. להושיט יד ולגעת בפריחה. לחוש שוב את רגבי האדמה. שדות חרושים וזריחות מדהימות. התגעגתי. זה היה חסר לי. כאשר אתה מקבל את מנת האנדרופינים שלך אתה חוזר, כמעט מיד.

תרדמת החורף הזו עלתה לי ב 9.5 ק"ג. ממשקל ממוצע של 87-88 ק"ג עליתי ל 97.5 ק"ג. במשך כל התקופה הזו ניסיתי לאמר לעצמי שזה רק עיניין של 5 ק"ג ושזה עדיין לא נורא כל כך. זה יכול מאד להסביר את העובדה שהדחקתי. הדחקתי את קיומו של המשקל, את קיומה של המחברת בה אני רושם את מה שאכלתי ואת הפיקוח ההדוק, זה שעזר לי להוריד את מה שהורדתי. היו לי ימים בהם שמרתי נפלא וימים אחרים שרמת החשק למתוק/מלוח/מטוגן פשוט שיגעה אותי מהרגע בו נפקחו עיני. אם אתה לא קם רעב תדע שאתה בבעיה.

לפני שבועיים לערך ביצעתי איתחול מחדש של המערכת. מעין עצירת פתאום שכזו לפני שיהיה מאוחר. כבר הורדתי 1.5 ק"ג ואני שוקל "רק" 96 ק"ג. מרחקי הרכיבה שלי גדלו וגם חזרתי לטפס. אני מהיר יותר. אולי זה בגלל שנתתי לגוף שלי לנוח ואולי בגלל שבכל זאת אחרי שנתיים וחצי של רכיבה יש לבנאדם בסיס מסויים. אני מתחיל להרגיש את הניצנים של זה שוב. את החדווה. לא רוצה להזיז את הרכב בשביל רכיבה עדיין. רוכב כעשר דקות בתוך העיר עד שאני מגיע לשטח וספונטנית או שפונה ימינה לטפס או שמאלה למרחב השטוח. לא בנוי לאירועים המוניים ולא הייתי באירועי הקומונה האחרונים. פשוט לא מרגיש את זה. ומי שיבין יבין.

יקח זמן והמשקל ירד. התחקיר נעשה והלקחים הופקו. החשוב הוא שאני בדרך הנכונה. זו שתחזיר לי את אותו איזון עדין שהרכיבה שומרת עליו. זה של החיים.

ליד בריכת הנופרים

5 Responses to “ילד רע, ילד טוב”

  1. דן ברגשטיין הגיב:

    יופי, קבל חיזוק ממני
    מקווה להפגש ברכבת מתישהו הקיץ

  2. אילןט הגיב:

    רכבת זה לא אירוע המוני. תגיע

    • אופיר הגיב:

      אני מגיע :-) עובדה שהרכיבה הקבוצתית היחידה שבה כן בא לי להיות היא הרכבת ולראיה זו שהשתתפתי בה לפני 10 ימים. הפעם הקודמת פשוט לא הסתדרה ביום שני. בכל אופן תודה!
      אופיר

  3. יובל הגיב:

    חותם על כל מילה שלך, אני חושב שדיברנו על זה כשנפגשנו בברית, אבל בלי לשים לב גם אני טיפסתי במעלה המשקל… "זה רק ק"ג וחצי", "זה רק שלושה ק"ג, זה טבעי שאעלה" ו-הופ – כמעט שישה ק"ג מעל למה שהייתי…

    עכשיו גם אני בדרך חזרה למטה, 5 ק"ג כבר ירדו ואני מתכנן להמשיך את התנופה עד לאיזור ה- 90 ק"ג.

    • אופיר הגיב:

      זה מדהים לראות ולהרגיש איך הגוף מגיב כאשר אתה חוזר לאימונים ולאכול נכון.
      שלושה וחצי שבועות של עבודה נכונה ואני מרגיש כמו בן אדם אחר לגמרי

      אופיר

Leave a Reply