Archive for דצמבר, 2009

מה כבר חודש?

// דצמבר 31st, 2009 // No Comments » // בלוגינג, דיאטה, משפחה

יותר מחודש עבר מהיום בו החלטתי לשנות את אורח חיי. תפסתי זמן טוב. סוף שנה וקצת רגוע בעבודה. כבר חמישה שבועות שאני בבית וגם בשבוע הבא אני אהיה כאן עד לנסיעת העבודה הבאה. פשוט תענוג! לא רק בגלל שזה אפשר לי לבנות שיגרה חדשה שמותאמת לצרכים שלי אלא בעיקר שזה נתן לי זמן איכות עם האישה ועם הצאצאית.

שמונה קילו נעלמו בארבעה שבועות שבהם עברתי מקידומת של 15x ל – 14x. הרכיבות נעשות ארוכות יותר ואני מרגיש הרבה יותר בטוח על האופניים. אני מאד נהנה מלתכנן את הדברים ומזה שאני לא מוותר לעצמי. את מה שתכננתי בבית אני עושה עד הסוף בשטח.

המבחן האמיתי יהיה עם חידוש הנסיעות לחו"ל והבעיתיות בשמירה על דיאטה שם. אני יודע שאני חייב לשמור על איזושהיא מסגרת מבחינת פעילות ספורטיבית גם בחו"ל ולמרות שאני שונא ללכת ברגל זה נראה כמו פתרון מתאים בעיקר בגלל חדרי הכושר במלונות.

מבחינת ההרגשה האישית אין ספק שזה עולם אחר. אני מרגיש הרבה יותר נמרץ, ופחות ופחות כבד. סוף סוף אני משקיע באיכות החיים שלי ואין מרוצה ממני.

שבת בפארק הירקון

// דצמבר 27th, 2009 // No Comments » // בלוגינג, משפחה, רכיבה

שבע בבוקר, יום שבת. הרגע החניתי את האוטו בחניון על ראול וולנברג. יש כבר עוד 7-8 מכוניות שחלקן עם מנשאי אופניים. כמה בלאגן כבר יכול להיות ביום שבת בשבע בבוקר?

לילה קודם החלטתי לתפור את כל הפארק מקצהו המזרחי (קצה רחוב הארד) עד לנמל (קצהו המערבי) ובחזרה. רציתי גם לזהות בשטח היכן מתחבר שביל ישראל לפארק כך שבשבת הבאה אני ארכב מאיפושהוא על שביל ישראל ואסיים בנמל.  בחנתי את המפה (שביל.נט השרון הדרומי שלהפתעתי מכיל מידע גם על הפארק), הכנתי את העז (ניפחתי את הבולם והמשכח ללחץ מתאים לכל אחד מהם לפי המומלץ), הכנתי את שאר הפק"ל וכמו פולני טוב כיוונתי שעון.

רכבתי קודם לכיוון רחוב הארד ואז לכיוון מערב לים ובחזרה. סך הכל כ – 19 ק"מ.

כל כך הרבה אנשים.  זה נראה כמו שלאף אחד מהם אין חיים (זה אומר שגם לי אין?!?). מילא גברים בלי חיים אבל כוסיות שרצות בפארק בשבע בבוקר? זה נשמע כמו מתוך פנטזיה… היתי צריך לצבות את עצמי כדי להאמין.

האמת שהרכיבה בפארק היתה ממש כיף. גם בגלל שהבנתי שלא משנה כמה מהר מישהו ירוץ, שתי לחיצות על הפדלים והוא יכול לנשק לי את המשכך האחורי. וכמה, כמה אני שונא לרוץ. ולחשוב שהייתי בקרבי שלוש שנים…

כמה שעות אחרכך הייתי בפארק שוב. הצטרפתי לצאצאית, לאישה ולסבתא שהתמקמו שם לפני. הקטנה דיוושה על התלת-אופן שלה כמו אלופה אולימפית מביטה אחורה כל כמה זמן לראות שאני לא נוגע ולא מפריע. נשענת קדימה ומדוושת. איזה נחת! בחודש הבא היא בת שלוש וכבר קנינו לה בית בובות מעץ. עכשיו אני צריך לצוות מישהו לקנות לה את האופניים שמצאתי בשבילה :)

עוד שבועיים עברו. פחות עוד 2.2 ק"ג

// דצמבר 27th, 2009 // No Comments » // בלוגינג, דיאטה

2.2 ק"ג פחות. אז למה זה אמא הדמעות יורדות בעצמן? אני באמת לא יודע למה אבל אני מאוכזב. אני יודע שלדיאטה יש חוקים משלה ושנשקלים משבת לשבת (אצלי זה כל שבועיים) ולא תמיד יש הסבר הגיוני ללמה ירדנו ככה וכו'. אבל באמת שרציתי יותר. רציתי כבר עכשיו לשבור את מחסום ה'ירדתי 10 קילו ב…'. נכון שהחלפתי קידומת מ – 15x ל – 14x אבל עדיין.

הסך הכל עד עכשיו הוא 8 ק"ג בארבעה שבועות. לא רע בכלל. טפו טפו טפו.

קללת עוזרת הבית

// דצמבר 23rd, 2009 // No Comments » // בית, בלוגינג, רכיבה

יום רביעי הוא אצלנו יום עוזרת הבית. זה היום בו מתהפכות כל היוצרות ומה שלא יהיה אני חייב לצאת מהבית שהעוזרת מגיעה. שעת השין: 7:00. כן ש-ב-ע בבוקר (ולא זה לא קורא 0-0-7 והמבין יבין).

ההיערכות לא תבייש שום היערכות למסדר צבאי. כל הדברים בחדר העבודה שלי צריכים להיות מורמים מהריצפה, צריך להיות נקי (ואני תמיד חשבתי שזו תפקידה של העוזרת… איזה פתי), במקום…מסודר.

גם ככה זה בעייתי בלשון עדינה (אני חייב להתבטא בזהירות/לברור מילים בגלל שאשתי קוראת את הבלוג) ועכשיו שיום רביעי הוא גם אחד מימי אמצע השבוע בו החלטתי שאני רוכב בהם בבוקר…

אז אתמול התלבטתי איפה לרכב היום. די משעמם הסיבוב בשכונה ורציתי לגוון. גם ככה ה'רגילים' נהיו פדלאות וככל שנהיה קר יותר הם פשוט לא יוצאים החוצה. לא רק שאין על מה להסתכל, העירייה גם מכבה את האור ב – 6 בבוקר איזה רבע שעה לפני שהשמש מועילה בטובה להופיע.

10 דקות נסיעה ואני יכול להיות באצטדיון רמת-גן (פארק הירקון) ומשם לרכב לים ובחזרה (15 ק"מ). חישוב מהיר הראה התנגשות בלתי נמנעת באופק עם העוזרת ויותר חשוב עם האישה. ויתרתי.

אני זז לחמישי. מחר בירקון בקצב שלי, בלי עוזרת על הראש, לא צריך למהר לקחת את הילדה לגן (אשתי האהובה עושה את זה מחר), רק אני והעז!

מחובר

// דצמבר 21st, 2009 // No Comments » // בלוגינג, רכיבה

הדבר היחיד שהחלפתי באופניים הם הפדלים. במקום הכלום פדלים שמגיע עם האנדורו הרכבתי פדלים של  Crank Brothers מסוג Mallet 2. למה להתעסק עם קליטים (cleats) שבסך הכל אני רוכב כארבעה חודשים? התשובה פשוטה – הברכיים.

בגלל שאני איש גדול הרגליים שלי היו מונחות בדרך כלל על הפדלים באלכסון. רגל ימין יותר מרגל שמאל. עקב רגל ימין היה אפילו נוגע לפעמים במגן השרשרת. זה גרם באופן ישיר לכאבים בברכיים (יותר רגל ימין מאשר שמאל). זה לא שאני יכול להכריח את עצמי ליישר את רגל ימין כי היא פשוט בורחת שמאלה. הפתרון? קליטים! להכריח את הרגל להיות ישרה על ידי חיבור לפדל.

היום היתה הפעם הראשונה שרכבתי עם הפדלים החדשים. בחנייה של הבית ניסיתי להתחבר… ולא כל כך הלך. אז פשוט התחלתי לרכב ללא חיבור. הצלחתי לחבר את רגל ימין אחרי קילומטר וחצי. פתאום נשמע קליק והתחברתי. עברו עוד שני קילומטרים שבהם אני מחובר עם רגל אחת (הלא בעייתית) ולא מחובר עם הרגל השנייה (הבעייתית). לבסוף התחברתי גם עם רגל ימין. היה אפשר להרגיש את ההבדל די מידית למרות שהרגל בתוך הנעל עדיין רצתה לברוח אבל היות והייתי מחובר…

השימוש בקליטים מכריח את הרגליים להיות ישרות ומוריד חלקית את הלחץ מהברכיים. לא הלחיץ אותי לרכב מחובר מלבד קטע אחד שבו התקרבתי לרמזור שבו היתי צריך לעצור ולא הצלחתי להתנתק. קצת נלחצתי אבל לבסוף הצלחתי לנתק את הרגליים.

אני מאוד מקווה שעם הזמן ושעם התחזקות השרירים (כמו שכולם אומרים\כותבים) והשימוש בקליטים, רוב הכאבים בברכיים יעלמו לחלוטין.

דיאטה – היום העשרים

// דצמבר 20th, 2009 // No Comments » // בלוגינג, דיאטה, רכיבה

מחר אני משלים שלושה שבועות של דיאטה. אני מוכרח להודות שחשבתי שזה יהיה קשה יותר. הדבר היחיד שקשה לי איתו כרגע זה שאני שובר את שהיגרה שלי וצריך לאכול מחוץ לבית. בחלק מהמקומות אני מסתדר טוב ובחלק אחר ככה ככה. לא שאני סוטה מהדרך, נהפוךהוא. אלה שלפעמים אני צריך להתפשר ולאכול מרכיבים שאם זה היה תלוי בי לא היתי אוכל אותם, כמו שמן זית בסלט וכו'. בסוף השבוע הזה אני ואשתי נהיה המצפה הימים. למזלי יש הרבה עשב לאכול שם.

השבוע לא רכבתי. שילוב אומלל בו היתי חולה בחלקו של השבוע ושל גשם… הרבה גשם. שורף לי בוורידים. שאחזור דבר ראשון שאעשה זה לרכב.

 

פורסם לראשונה: 18 בדצמבר, 2009

לקנות אופניים: חלק ה': האופניים החדשות שלי – Specialized EnduroSL Comp 2010

// דצמבר 20th, 2009 // 8 Comments » // בלוגינג, רכיבה

ביום שישי החלפתי את האופניים שלי, Gary Fisher Big Sur 09, בני כשלושה שבועות באופני Specialized EnduroSL Comp 2010.

התחלתי לרכב לפני כארבעה חודשים. אני איש כבד. 150 ק"ג על מטר שבעים ושש. למדתי המון במהלך הזמן הזה, הן על עצמי והן על אופניים (יש עוד הרבה מה ללמוד). המסקנה שלי היא שאני אוהב את הספורט והתמכרתי אליו פשוטו כמשמעו.

מה שעברתי בזמן זה הוא תהליך מדכא של ניסוי וטעייה, שעלה לי גם ביוקר (כסף), למציאת האופניים הנכונות בשבילי. בתוך 4 חודשים החלפתי ארבעה זוגות אופניים – Trek 4300 2010, ל Gary Fisher Hoo Koo E Koo (שהיו אצלי יום אחד), ל – Gary Fisher Big Sur 09 ולבסוף ל Specialized EnduroSL Comp 2010. כל התהליך הזה היה יכול להיות הרבה יותר פשוט בשבילי אם היה לי מושג ירוק באופניים כשניכנסתי לחנות. ההבנה שאיש גדול מימדים כמוני חייב לבדוק מספר דברים בסיסיים באופניים רק בכדי לחשוב עליהם כמתאימות פשוט לא היתה לי. תוסיפו לזה את המנטליות הישראלית של מספר גדול של חנויות אופניים המשחרות לטרף קל של כאלה שאין להם מושג ורוצים אופניים.. והנה מתכון בטוח לבעיה. אחרי שחזרתי לחנות מספר פעמים והתלוננתי על הגאומטריה של האופניים (ידיים נרדמות מהר, חוסר נוחות, מזלג קדמי שלא מתפקד (ולא יכול לתפקד תחת משקל כמו שלי)) במקום לנסות להתאים לי אופניים שמתאימות לי פשוט ניסו להמשיך לדחוף לי את מה שהיה להם.

במהלך הזמן הזה אני לא התייאשתי. המשכתי לרכב ומרכיבה של שלושה קילומטר בלבד היום אני  מגיע ל 25 ק"מ. אני רוכב שלוש פעמים בשבוע ונהנה מכל רגע.

אנשים גדולים כמוני צריכים לחפש אופניים שמתאימות ל – Downhill, Freeride, All Mountain. לצערי לאדם במשקל כמו שלי אין אלטרנטיבה אחרת ואופניים שלא יהיו מסיביות (שלדה), עם בולם קדמי אגרסיבי (160מ"מ), גיאומטריה נינוחה (לא גארי פישר שמתוכננות קצת אחרת), וכמובן גלגלים חזקים (חישוק כפול וכו') פשוט לא יהיו מתאימות. אין קיצורי דרך. וכן, משכח אחורי יכול להיות מותאם גם למשקל שלי (Fox RP2).

אני היום משלב את הרכיבה עם דיאטה. עד עכשיו טפו טופ (פחות 6 קילו). העז שלי (ה – Enduro  למי שהתבלבל) הוכיחה את עצמה בשטח בשבת. יש לציין שהתאהבתי מייד אחרי שסיימתי את רכיבת המבחן.  

אני מקווה שיהיו כאלו שילמדו מהנסיון שלי ושזה יחסוך להם את עוגמת הנפש. רק תזכרו שכל מה שכתבתי נכון למשקל שלי (ואינו כולל את המנטליות של חנויות האופניים). אם אתה שוקל 75 קילו לא תסבול מבעיות אלו.

 

פורסם לראשונה: 14 בדצמבר, 2009