פסח מצה ומרור
// מרץ 30th, 2010 // 2 Comments » // בלוגינג, משפחה, רכיבה
קמתי עם הרגשה של הנגאובר שחבל על הזמן. הדבר הראשון שרציתי לעשות זה ללכת לשירותים ולהקיא. חצי בקבוק של קברנה סוביניון הורדתי וזה רק בין הברכה הראשונה לשולחן ערוך. לפחות היין היה טוב, מיקב כרמי יוסף (בוטיק), אבל למי שלא רגיל לשתות זה היה יותר מדי. אבל ההנגאובר לא היה מזה… זה היה מהאוכל. ארבעה חודשים שלמים של דיאטה ושכחתי מה זה לאכול ככה (וטוב שכך). ההגדרה של ההנהלה זה לתקוע. מה לעשות – I am a sucker for Jewish food…. הדבר החיובי היחיד הוא שיש ליל סדר פעם בשנה.
חמוש ברגשי אשמה (פולני או מה?) קמתי בחמש וחצי בבוקר, אספתי את סבוש (בשבע, וזה היה בערך לפנות בוקר אצלו) ונסענו לרכב בפארק קנדה. מתודלק בחרוסת, גפילטע פיש, מרק עם קניידלך, ביצה עם מים מלוחים, פטה טונה, קציצות פרסה, בשר, תפוחי אדמה, אורז עם צימוקים, כל מיני קינוחים שאני לא זוכר ומצות שיצרו יציקה מושלמת (ובטח שכחתי פה ושם משהו) עליתי על האופניים.
המוני בית ישראל הרוכבים על אופניים נאספו לפארק קנדה בבוקר. הרעיון היה לרכב את 21K. אחד הדברים שלמדתי זה שאם הרכיבה מתחילה בעלייה אני בצרות. אני עדיין לא יודע לווסת כוחות נכון ובעיקר כשיש עליות בהתחלת הרכיבה. וזה בדיוק מה שקרה לי ברכיבה היום. השקעתי יותר מדי כוחות בהתחלה שגרמו לי להיות מותש די מהר. תוסיפו לזה מסלול שעולה ויורד כל הזמן ואת התערובת שהיתה לי בבטן… שתי עליות עליתי ברגל. עלייה פסיכית אחרת רכבתי. שתי נפילות (יש לי שריטות כאילו ניסיתי להתאבד), שתי ירידות בטיסה (הגעתי ל – 46 קמ"ש) והרבה תסכול שאני עדיין לא שם… כושר בונים לאורך זמן וגם מיומנות. אין אפס. יש לי עוד הרבה עבודה.
לא ראינו נפש חייה ב – 21K. כנראה שבכל הלילות כולם רוכבים רק סינגלים…
חזרתי הביתה. ואם לא היה מספיק אז הילדה רצתה שאני אעשה לה סוס. עשיתי… יצא סוס עייף שהתמוטט על המיטה בצהריים לשלוש שעות.
פסח עם המשפחה – לא תמצא בילוי יותר טוב מזה.