Archive for אפריל, 2010

הכוונה – חלק ב'

// אפריל 30th, 2010 // 6 Comments » // בלוגינג, דיאטה, פעילות גופנית, רכיבה

אז פניתי לאלה שצריכים להבין בנושא. אלה שרוכבים כמה שיותר רחוק וכמה שיותר מהר – קומונת 4 אינטש אפיק ומרתון. אחלה חברה עם תעודות על שריטה (או שריטות) עמוקה בראש והרבה כבוד. יש גם כאלה שעשו תהליך דומה לשלי שם. וכמובן כמו בכל דבר היו דיעות כאלה ואחרות, קשורות ולא קשורות לנושא, משעשעות יותר ומשעשעות פחות. הכמעט קונסנזוס היחיד היה בנוגע לזה שאני משתמש בג'ל רחמנן ליצלן, באוכל מעובד, ולא באיזה יצירה טבעית קלאסית.

מבחינת תזונה אני בדיאטה… אני מאד לא רוצה להעמיס עוד לחם ולא ממרחי תמרים (כמו שכמה המליצו). זה פשוט ישגע אותי ואני מכיר את עצמי – זה יהיה פתח קבוע של מתוק בדיאטה שצינזרה מתוק לחלוטין. היום אני אוכל חטיף אנרגיה יעודי לפני הרכיבה (200 קלוריות) יחד עם קפה שחור, ובמהלך רכיבה של שעתיים, שעתיים וחצי משתמש בשלושה ג'לים. אני באמת מבין שמתי שהוא זה יהיה יותר טוב בשבילי לעבור לאוכל נורמלי יותר לפני רכיבה. אבל עכשיו הפסיכולוגיה שלי אומרת 1000 קלוריות שאני מוציא ברכיבה פחות 300 של ג'ל = 700 שהרווחתי (ה – 200 קלוריות של החטיף הם במקום פרי). יכול להיות שהגישה דפוקה – אבל זאת הפסיכולוגיה שעובדת בשבילי ומה שחשוב עכשיו הכי זה שאוריד במשקל ולא אדפוק את הדיאטה. יש לי לפחות עוד 18 קילו להוריד ואני לא מתכוון לעצור. פסיכולוגיה של שמן – יבין רק שמן אחר או מי שהיה שמן.

יכול להיות שכרגע אני אמשיך בלי הכוונה. ואם אני ארגיש שאני מפספס אז אפנה לעזרה מקצועית. אני מתרכז כרגע בהורדה של המשקל והחשיבה, והפסיכולוגיה (גם אם עקומה), היא בהתאם.

הכוונה

// אפריל 25th, 2010 // No Comments » // בלוגינג, פעילות גופנית, רכיבה

האמת שחשבתי על זה ברכיבה אתמול אבל מה שהניע אותי לחשוב על זה בצורה רצינית יותר היה מסר שקיבלתי מחבר שמבין. השורה התחתונה הייתה – תרגיע, הגיע הזמן ללכת למישהו מקצועי שיבנה לך תוכנית אימונים מסודרת ומותאמת. אי אפשר להחליט שבוע אחד להתפרע (ארבעה רכיבות בשמונה ימים) ושבוע אחד לא לעשות כלום (בגלל אילוצי חו"ל). יש מצב לפציעות, יש מצב לאיבוד חשק. הכיף יפגע.

הגוף אותת גם הוא השבוע. אתמול היה השיא, בפעם הראשונה נתפסו לי שרירים במהלך הרכיבה, וההרגשה הכללית הייתה של עייפות. אני לא יודע אם זה קשור לזה שקמתי מאד מוקדם לרכב השבוע (בכל פעם בחמש בבוקר), עייפות מצטברת, או שפשוט היו גם הרבה דברים אחרים על הראש.

אני חושב שעכשיו יותר מתמיד אני צריך הכוונה. אני כבר רוכב שעתיים פלוס בלי לרדת מהאוכף. שלושים, שלושים וחמישה קילומטרים בכל פעם. לאן זה יוביל? איך לבנות כושר וסיבולת בצורה טובה? נראה לי שצריך איזשהי פגישה עם מאמן אופניים.

מדרגת משקל

// אפריל 23rd, 2010 // No Comments » // בלוגינג, דיאטה, כללי, פעילות גופנית, רכיבה

חמישה שבועות של דישדוש במשקל סוף סוף הסתיימו. בכל דיאטה אתה מגיע לנקודה שבה נראה שהגוף עושה עצירה להסתגלות ולכיוונון אחרי ירידה משמעותית במשקל. מדרגת משקל. במשך כחמישה שבועות הייתי שם. כמעט לא יורד כלום (גראמים) ודי מדוכא שזה נמשך יותר מדי. אבל זה כבר מאחורי.

שינוי קידומת (בכיוון מטה) הוא תמיד סיבה למסיבה. בשבועיים האחרונים ירדתי 1.7 ק"ג כדי לשבור את המחסום בין 13X ל – 12X ואין מאושר ממני. ההמתנה הייתה ארוכה, אבל הרגשת ההישג היא עצומה. אני לא זוכר מתי הייתי לאחרונה בקידומת מאה עשרים ו… . כמה עצוב, אבל כמה שמח.

אחרי שבוע בחו"ל (ואי רכיבה) החלטתי השבוע לא לוותר. רכבתי בשבת, שני ורביעי והייתי עושה את זה גם היום אילולה האיתות שקיבלתי מאחד השרירים ברגל שמאל להתחיל להירגע. בכל רכיבה רכבתי מהר יותר, רחוק יותר. 25, 30, 32 ק"מ.  וזה בדיוק מה שאני אעשה גם מחר.

בקצת פחות מחמישה חודשים ירדתי קצת יותר מעשרים ושמונה (28) קילו. לפעמים זה נראה כאילו היו לי חיים אחרים לפני ויש לי אחרים היום. ככה אני מרגיש. הרווחתי את עצמי מחדש. זה מאבק יום יומי לא פשוט. אלוהים עדי כמה הייתי רעב השבוע (הכל בראש) בגלל הגדלת המאמץ הגופני, עייפות ופסיכולוגיה של דשדוש. אבל זה שווה את זה ואין על ההרגשה של לסיים רכיבה ארוכה ורציפה שלוותה בזריחה מדהימה ובהתחלתו של יום.

זה כיף גדול לקבל מחמאות מאנשים שונים על איך שאני נראה אבל בפנים לדעת שהנפש היא זו שזוכה. היום אני מבין את המשמעות של נפש בריאה בגוף בריא וכמה זה נכון. אני מאושר שיכולתי להגיע להבנה הזו בעצמי.

שבת בבוקר, יום יפה

// אפריל 17th, 2010 // No Comments » // בלוגינג, רכיבה

אתמול חזרתי מארצות הברית ופשוט לא הייתי מסוגל ללכת לישון מוקדם. בסוף נרדמתי באחת בלילה. חמש בבוקר שעת השין להשקמה. צריך להתחיל לרכב בשש וחצי כדי לא להרוס את תוכניות היום שההנהלה הגתה בזמן שהייתי בחו"ל. תמיד נרקמות תוכניות בעייתיות שאתה לא בסביבה…

שש וחצי בבוקר, אני והגארי במסלול הבית – גבעת כוח לנופרים ובחזרה. 25 ק"מ. אהה, וכמעט שכחתי את ברוס. סוף סוף אני לא שוכח את האייפוד. ספריגסטין בהופעה חיה בניו-יורק. מזמזם את The River, Atlantic, Born in the US ועוד שירים רבים וטובים באחת ההופעות הטובות שלו. ברוס ואני זה בגלל גדי טאוב. שעות של האזנה לציפורי לילה כאשר גדי משמיע לפעמים אלבומים שלמים של ברוס ומספר על הרקע לשירים השונים. ככה התאהבתי ב – Nebraska, The River,  Born to Run, אלבומי מופת של ברוס שמתארים את אמריקה והאיש הקטן, הפשוט. זה שלעולם לא יהיה מישהו. אמריקה של בייסבול ובירה. וברוס אחד מהאהובים עלי מצליח לגעת בנשמה שלי עם השירים שלו.

השמש מטפסת אט אט, ואני נזכר למה כל זה. ריח של חריש, של אביב מסביב, לוקח נשימות עמוקות של אוויר של יום שעוד לא בדיוק עלה, והגארי וברוס. אז מה צריך עוד הבן-אדם?

ארבעה חודשים אחרי – תמונת מצב

// אפריל 4th, 2010 // 12 Comments » // ללא קטגוריה

לפני קצת יותר מארבעה חודשים התחלתי מסע. מסע שהוא המשכו של אחר ותחילתו של חדש. שלב מתקדם בחיפוש עצמי שנמשך לאורך השנים האחרונות.

לקח לי די הרבה זמן להבין שהגיע הזמן לאמר די. הגעתי לנקודה בה סוף-סוף הבנתי שאין צורך להעמיס על עצמי את חטאיהם של אחרים (פולניות, משפחה, ניצולי שואה, מה שדור ראשון של ניצולי שואה עושה לדור שני, וכו'). אין צורך לנסות להתמודד עם העולם כאשר המטען החורג הזה יושב על כתפי בנוסף לדברים שבמילא צריכים להתמודד איתם. ההשמנה היא הסימפטום של הבעיות. בניית חומה בצורה מפני העולם בניסיון עקר להסתתר מהמציאות, מהבעיות.

לפני כארבעה חודשים עברתי שלב. לקח לי הרבה זמן להגיע לנקודה בה הבנתי כי הגיע הזמן להשתחרר מאותם כבלים לא נראים שפשוט הפריעו לי להיבנות כאדם ולדאוג לעצמי. לי, לפני כולם ומתוך אגואיזם צרוף. למה? כי פשוט מגיע לי, הרווחתי את זה ביושר. אני אדם, בעל ואבא טוב. מגיע לי ומגיע לאשתי ולילדה שלי. פשוטו כמשמעו. וזו היתה אחת מההבנות הכי חשובות שהגעתי אליהן אחרי זמן ארוך של טיפול בעצמי.

היה לי מזל. מזל שפגשתי מישהי שהצליחה לגעת בנפש הפגועה והמצולקת שלי. ללא העזרה והאהבה העצומה שאני זוכה לה מאשתי (עם כל התרוניות שלי) לא היתי מגיע לכאן. לכתוב על עצמי בצורה כזו, לפתוח צוהר למחשבות שלי ולחיי. להיות אדם טוב יותר. עכשיו כאילו נגלה מישהו חדש. דגם משופר. כזה שאיכפת לו מאיכות החיים שלו ומבין כי היא משפיעה באופן ישיר על מקור כוחו האמיתי – משפחתו.

ארבעה חודשים לתוך השלב הזה במסע שלי. האופניים, הדיאטה, 26 הקילו שהורדתי, האגרסיביות שכמעט ונעלמה, הסבלנות שפתאום חזרה, אבל הכי חשוב שהרבה יותר טוב – לנו.

החלטתי לאמץ את דרך החיים הזו. נ-ק-ו-ד-ה.

תיקון

// אפריל 4th, 2010 // 2 Comments » // בלוגינג, פעילות גופנית, רכיבה

הייתי חייב את זה לעצמי. מאז שחזרתי מהרכיבה בפארק קנדה ביום שלישי לא יכולתי שלא לחשוב על איזה פדלאה הייתי ברכיבה הזו. זה פשוט לא הניח לי. נכון שהיה בזה קורטוב של צליבה עצמית שלא היתה במקום… אבל בכל זאת שורשי פולניים ונגד זה בעולם הזה אין לי הרבה מה לעשות (להכיר בעובדה זה חלק גדול מה"טיפול").

קבעתי לש' עובדות בשטח, "אוסף אותך בשבע וחצי חוזרים לפארק קנדה". ניתקתי לפני שהוא היה יכול להתנגד והשתדלתי ללכת לישון מוקדם. מאז שחזרתי מארה"ב לפני החג אני לא מצליח להתמודד טוב עם הג'ט לג ואני מוצא את עצמי ער עד לשעות המאוחרות של הלילה (כמו עכשיו…).

התיצבנו בשמונה בפארק. היה אפשר להרגיש שהולך להתחמם ומהר. הפעם החלטתי לא להשתולל בהתחלת הרכיבה ולהשתמש בעיצה של ש' ש"עליות צריך לעשות בקצב שלך".

ביום שלישי כשחזרתי הביתה היתה לי הרגשה שטעינו בניווט. עיון במפה של הפארק יחד עם הצלבה של המסלול שרכבנו מה – GPS איששו את החששות. אכן טעות ניווט די בהתחלה (עם שתי עליות לא קשורות למסלול) ואחרכך עוד אחת שחבל לדבר עליה.

הפעם החלטנו לדבוק ב – 21K כמה שאפשר. מה – 18.5 ק"מ של המסלול עשינו 15 וקצת וזה רק בגלל שאני חשבתי שהשעה מאוחרת יותר… היה יותר טוב. קצב טוב יותר, התמודדתי יותר טוב עם רוב האתגרים, לא התרסקתי והכי חשוב – הרגשתי טוב לאורך כל הרכיבה. בפעם הראשונה השתמשתי במד הדופק שמגיע יחד עם ה – GPS וזה נתן לי אינדיקציה טובה על המאמץ של הלב (הופתעתי לטובה).

בשביל הנשמה וההמשך התיקון הזה היה חשוב.

מחר שוב ארוחת חג… ליל האי סדר לא יחזור בשנית.