Archive for מרץ, 2011

עוד מעט סגירת מעגל / לקראת ה 6PE

// מרץ 22nd, 2011 // 1 Comment » // בלוגינג, רכיבה

ה 6PE, ראשי תיבות של Six Park Epic, היא אחת מרכיבות ההיכר של קומונת ה 4 אינטש (כמו הצ'מיצ'ורי למשל, רכיבת 160 ק"מ במדבר). מסלול ה 6PE מחבר בין שישה אזורי רכיבה שונים ומכאן שמה של התחרות שתערך זו הפעם השנייה בסוף החודש. הפעם המסלול מתחיל בפארק קנדה (בסינגל השחור), מטפס דרך שער הגיא (דרך דיפנדבייקר) והכיסלון לצובה, יורד לנחל רפאים, מבקר בסינגל IMDB החדש ביער עמינדב, מטפס לצור הדסה/מבוא בית"ר דרך עין קובי, גולש לכיוון עדולם דרך שמורת סנסן, עובר דרך חלק מהסינגלים בעדולם (גם דרך סינגל קינים החדש) עד לבית גוברין, מטפס למצפה משואה ומסתיים לבסוף בגבעת ישעיהו. מרחק כולל הנושק ל 100 ק"מ והמכיל טיפוס מצטבר של למעלה מ 2,200 מטר.

לא היססתי לרגע כאשר ראיתי את הפרסום על הרכיבה. ושהיה אפשר נרשמתי מייד. ידעתי שאני חייב להיות חלק מהרכיבה הזו הפעם. אמנם הרף העליון אליו הגעתי הוא 80 ק"מ ו 1,200 מטר של עליות מצטברות, אבל אין בליבי שום ספק שאוכל לסיים את הרכיבה במלוא. אני יודע שזה לא יהיה פשוט אבל אין כמו אתגר שכזה כדי לסגור פרק אחד ולפתוח פרק אחר. מעין חותמת של קבלה בכל מיני מובנים שונים שלאו דווקא קשורים ישירות לרכיבה על אופניים.

יש בי התרגשות שאי אפשר להסביר אותה במילים. כמו ילד קטן אני מחכה ומצפה כבר לרכיבה. עובר על המסלול, מנסה לתכנן את הלוגיסטיקה… איפה נעצור בשביל מים, איפה נעצור לנוח קצת, איך לא לבזבז יותר מדי כוח בהתחלה, מה ניקח עלינו, כמה אוכל צריך, איך אני מכין את עצמי בימים שלפני וכו'.

החלטתי להקדים תרופה למכה ולרכב חלק מהמסלול ובתוכו קטע שלא רכבתי בעבר כרכיבת הכנה. ביום שישי האחרון רכבנו ממסילת ציון דרך דרך הנוף הצפונית של יער הקדושים לצובה, גלשנו לנחל רפאים ומשם עלינו לצור הדסה. המשכנו עד לבית שמש ומשם בחזרה למסילת ציון. בסך הכל 56 ק"מ עם 1,200 מטר של עליות מצטברות. הרכיבה הזו חידדה אצלי כמה דברים. למשל, כמות המים שאצטרך לקחת איתי תהיה לפחות 3 ליטר מים. היה חם מאד לאורך כל הרכיבה ומים זה דבר שאתה לא רוצה להיתקע בלעדיו בעיקר שאתה רחוק קילומטרים רבים מנקודת מילוי מים. זה יכריח אותי לרכב עם תיק, מה שאני לא עושה כשאני רוכב רכיבות של עד שלוש שעות (רוכב עם הציוד ובקבוקי מים בכיסי החולצה). שמן שיזוף. זה הרגיש כמו קיץ. חזרתי הביתה שרוף לגמרי בידיים, בחלקים שנשארו חשופים לשמש. לא משנה מה יהיה מזג האוויר, שמן שיזוף הוא חובה בעיקר בגלל שאנחנו עומדים לרכב עד 9 שעות לערך. גיוון באוכל. יש נקודה שבא לך להקיא את הג'ל. מצטער, אבל אני עדיין לא עברתי לאוכל לא מעובד בזמן הרכיבה. הכנתי כבר חטיפי אנרגיה עם חלבון בשביל אוכל החל מהשעה השלישית (יחד עם ג'ל). איזוטון, או לפחות מלחים במים. לא הספיקה לי כמות המלחים שקיבלתי מהג'ל. החל מהשעה השלישית לרכיבה הרגשתי יותר ויותר את השרירים. אה, וגם לא צריך להשתגע בעליות. יש כל כך הרבה מהן ואפשר לרכב אותן ב 75% יכולת. האמת שבסוף הרכיבה הרגשתי טוב. הרגשתי שיש לי כוח לעוד. וזה היה הכי חשוב.

אני רוכב בשביל להתחיל ולסיים. בשביל לסגור פרק אחד ולהתחיל אחר. אני רוכב בשביל לחיות. פשוטו כמשמעו. ויהיו כאלו שיבינו את המשפט הזה יותר, ויהיו כאלה שיבינו אותו פחות. לכבוש עוד פסגה, עוד הר, עוד אתגר… גם אני יכול!

כבר אביב

// מרץ 13th, 2011 // 2 Comments » // בלוגינג, טבע, פעילות גופנית, רכיבה

לאחר שבוע ללא רכיבות הרגשתי חובה לצאת ולרכב בשבת.

תחילת מערכת הגשם תפסה אותי מעמיס את האופניים לרכיבה בחמש ומשהו בבוקר של יום שלישי שעבר. עוד ניסיתי לשכנע את עצמי שהגשם אוטוטו מפסיק… שש שעות לאחר מכן הוא פסק לראשונה. מזל שחזרתי למיטה.

כאשר קראתי את התחזית לשבת כל מה שהספיק לי היתה השורה, "מעונן חלקית עם סיכוי לגשם מקומי". לא היה צריך יותר מזה בכדי להוציא אותי לאחו.

יער הקדושים הוא מקום מצויין לרכיבות בחורף. דרך הנוף הדרומית רכיבה בדרך כלל בכל מזג אוויר. לעומתה דרך הנוף הצפונית יכולה לצפון בחובה כמה הפתעות בדמות שלוליות שמצריכות האטה מסויימת של הרכיבה. התמורה לרכיבה הוא נוף מדהים ביופיו של אחד האזורים היפים בארץ, לדעתי, שבחורף, בשיאה של הפריחה, נראה כאילו לקוח מתוך נופים אירופאיים אחרים.

אחד היתרונות של יער הקדושים והאזור הקרוב אליו היא האפשרות לצבור מטרים רבים של טיפוס על תא שטח קטן יחסית. בפעם הראשונה שרכבתי ביער בכלל טיפסנו דרך מערת בני ברית על המסלול האדום שהוא מתון יותר, ומשם התחברנו לדרך הנוף הצפונית כדי לסיים את המסלול בטיסה מתמשכת במדרון דרך הנוף. מאז עבר כבר זמן רב. עכשיו אני בדרך כלל מטפס את דרך הנוף הצפונית ומשם ממשיך לטפס לצובה. הפריחה באזור מדהימה ויחד עם חיות היער (צבאים, תנים, וגם חוגלות) שנראות עתה יותר ויותר, משום מה, מעצימים את חווית הרכיבה יותר ויותר.

המסלול שלנו השבת לקח אותנו ממסילת ציון לדרך הנוף הצפונית ומשם לצובה דרך פיצול השבילים הגדול על המסלול הירוק ואחרכך על המסלול הכחול. שם הסתובבנו ודהרנו בדרך הנוף הדרומית עד לחיבור שלה למסלול האדום אותו לקחנו בטיפוס ארוך בחזרה לנקודת פיצול השבילים ומשם לדרך הנוף הצפונית עד למסילת ציון. נכון, היו קטעי בוץ. ונכון היו גם קצת שלוליות בדרך הנוף הצפונית אבל זה לא פגם בשום דרך בעוצמת החוויה. 44.5 ק"מ עם 876 מטר של עליות מצטברות במהירות ממוצעת של 16 קמ"ש. לא רע אחרי שבוע ללא רכיבה.

זהו, החלטתי לאפסן את מעיל הגשם עד לחורף הבא. האביב כבר כאן! צאו לרכב.

בלדה לרכבת

// מרץ 1st, 2011 // No Comments » // בלוגינג, רכיבה

היו לי פרפרים בבטן בעת שהתקרבתי לכניסה לקיבוץ עינת. חמש וארבעים בבוקר ואני בדרכי לרכיבת הרכבת המסורתית של יום שלישי. כבר כמה שבועות טובים שלא רכבתי את הרכבת במתכונתה המקורית קרי מקיבוץ עינת. פעם זה גשם שלקח אותנו לפארק הירקון או לחוף בהרצליה ועכשיו אלו הן  נסיעות לחו"ל שהרחיקו אותי מהארץ בשבועיים האחרונים. רכבת עם כל הטוב שהסביבה יכולה להעניק לך. עליות? סינגלים? דרכי ארבע על ארבע רחבות? ירידות אין סופיות? יש לנו הכל, רק תבקש.

לאט לאט מתקבצים להם החברה. את חלקם לא ראיתי הרבה זמן ועם חלקם רכבתי מחוץ למסגרת הרכבת בזמן האחרון. שש ושתיים עשרה דקות ואנחנו בתזוזה. דבוקה של שבעה רוכבים שטסה לה בגובה נמוך בערבות הירקון המזרחי. דבוקה. משהו שאני תמיד הייתי שובר… עכשיו אני חלק ממנו. יש בזה דינמיקה אחרת, קבוצת רוכבים רוכבת כדבוקה במהירות גבוהה.

מאז שאני הולך לתזונאית ספורט אני מרגיש שיפור ניכר באנרגיות שיש לי ברכיבה. אני מגיע טעון בכוחות שלא היו לי פעם. עלייה של 5%? מעלים הילוך ודוחפים חזק יותר. פתאום אתה מוצא את עצמך מטפס במהירויות של 15 קמ"ש ויותר בעליות שפעם בקושי גירדת בהם את ה 8 קמ"ש, נזכר במה שזקני השבט אמרו לך… משקל, משקל, משקל… וקדנס גבוהה… ואימונים… ותזונה.

האדמה קיבלה עוד מנה של גשם מעט לפני שהתחלנו לרכב. והיא מהודקת בדיוק כמו שצריך. ואני שואף מלא ריאותי טבע נקי ופורח ושמח בחלקי. רק אני יודע כמה שזה היה חסר לי שם בארצות הניכר. והפריחה מדהימה… ומזג האוויר פשוט מושלם. והרכיבה פשוט זורמת. קשה להסביר את התחושה. מעין התמזגות מלאה. כאילו אתה פשוט יודע שמקומך שם, מדווש עם אנשים שאתה מרגיש בבית איתם, בחלקת אלוהים הקטנה שלנו. מושלם.

 

לאילן, אורן, חיים, יונה ואמיר, עשיתם לי את היום חברים! תודה!

33.5 ק"מ | 469 מטר של עליות מצטברות | 18.0 קמ"ש בממוצע