Archive for מאי, 2013

געגוע

// מאי 17th, 2013 // 1 Comment » // בלוגינג, משפחה

לפעמים יש לי רכיבות שמלאות בפלשבקים. יש אזורים מסוימים ששם זה קורה לי יותר. יער קולה, הירקון, פארק הירקון. האזורים שבהם רכבתי עם יונתן. יש את סיבוב הפנצ'ר (שבקלות היה יכול לשמש גם למוסר השכל על למה אסור להתעצבן שאתה מתקן פנצ'ר), מעלה יונתן (עלייה מדורדרת ביער קולה שהיינו רוכבים ושיצא לי הנשמה עד שהצלחתי לטפס את כולה ללא תקלות) ואחרים. יש ולפעמים אני סתם רוכב ולפני מגיח רוכב אחר עם בגדים דומים לאלה שיונתן היה רוכב בהם. אם אני סתם רואה שיער שיבה לבן שמבצבץ לו, או רוכב עם מגני ברכיים באזור שילדים בני חמש רוכבים שם ללא בעיות מיוחדות.

שקט לי ברכיבות יותר מדי. אף אחד לא שר לי או מדליק נגן מוסיקה בקולי קולות וחושב שזה בסדר, או אפילו סתם שורק. השריקות האלה היו מטריפות אותי. עדות לזה שיש לו אוויר ושאני משתרך מאחור, בקושי נושם ולא יכול לדבר. בעיקר בעליות. הוא היה שם גז, שורק ונעלם. מחכה לי למעלה.

עד שגם זה נגמר, בגלל שאני השתפרתי ופתאום הוא היה צריך לנשום. ולא היה גאה יותר ממנו.

היום שקט לי ובעיקר עצוב. אני לא יכול להתקשר אליו ולהזמין אותו לרכוב סתם ככה ללא מטרה מיוחדת. סתם בשביל לדבר. בשביל להוציא. וככול שאני חושב על זה יותר, נהיה לי רע יותר. גם בעיקר כי אני מעסיק את עצמי במה הוא היה חושב על ההזנחה העצמית שלי. בטוח הייתי חוטף על הראש ובצדק. כי היה אכפת לו.

הזמן לא מרפא כלום. הוא רק מחדד את החסר.

סיבוב בירקון הבוקר